תחילת דרכי כמורה

הינה! יש! סיימתי את שנה השלישית שלי במכללה! עכשיו רק שנת סטאז' וזהו.. סטאז'.. סטא-א-אז'! איפה אתה?? איפה לחפש אותך?? מורה לקולנוע ותושב"ע? ועוד לכיתות גבוהות?? לא נורא, לא מאבדים תקווה.

hope-1

כל הקיץ שלחתי קורות החיים שלי, הגעתי לראיונות עבודה.. ההצעות כמו מורה לכיתה ב', מורה למתמטיקה וכו' – לא נחשבות לי לסטאז'.. ועוד בלי רשיון.. ועוד 5 שנים בארץ.. הכל מוריד את הסיכויים – מה לעשות..

zadumchivost

פתאום, בשלושים לאוגוסט, יום שישי (!!) צילצול בפלאפון. "הלואו, חנה? קיבלנו את קורות החיים שלך. את מוזמנת להגיע לראיון עבודה לתפקיד מדריכה לקולנוע ואנימציה". יש!! הקב"ה עשה לי נס!! הלב דופק והראש מסתחרר!!

%d0%b1%d0%b5%d0%b7-%d0%bd%d0%b0%d0%b7%d0%b2%d0%b0%d0%bd%d0%b8%d1%8fנשאר רק להתקבל:)

פוווף, התקבלתי:) העבודה באזור שלי יחסית. החיים על טרמפים, אבל תודה על מה שיש! חמישה ימים בשבוע, כל יום בבית ספר אחר. כלומר, בכל יום מסוים בית ספר מסוים – לא לגמרי מבולבל חחח:)

העבודה התחילה. חמש בבוקר – כבר על הרגליים. מבשלת ארוחת בוקר לבעלי וילדיי, מתארגנת, מתלבשת, בשש כבר בחוץ. מה?? מוקדם??? שכחתם שנהייתי טרמפיסטית?? 40 דק' ברכב – שעתיים בטרמפים. כן, כן! שעתיים! לא עוצרים, לא מגיעים, אין מקום וכו'. קורחוםסערה – אבל זה שנת הסטאז' שלי! אני רוצה לסיים אותה!!!

%d7%9b%d7%97

מודעות פרסומת